מיהו כירורג פה ולסתות?​

​

​

לימודי רפואת שיניים (״רגילים״) נמשכים 6 שנים. במהלכם לומד הסטודנט לבצע פעולות בסיסיות יחסית ברפואת שיניים כמו שחזורים (״סתימות״), כתרים, טיפולי שורש, טיפולי חניכיים ועקירות שיניים פשוטות. בסופה של התקופה הזו מקבלים תואר ״דוקטור״, תעודה אקדמית מסוג DMD ולאחר מבחן של משרד הבריאות - גם רשיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל.

​

לא רבים מכירים, אך ברפואת שיניים יש גם לימודי המשך אליהם מתקבלים לאחר ועדות מיון רופאים מוסמכים אשר מעוניינים להתמחות בתחום ספציפי מסויים, למשל - רפואת שיניים לילדים (נקראת פדו-דונטיה). ישנן עוד סוגי התמחויות נפוצות, למשל רפואת חניכיים (נקראת פריו-דונטיה), רפואת טיפולי שורש (נקראת אנדו-דונטיה), שיקום הפה, וגם כירורגית פה ולסתות.

מרבית ההתמחויות נלמדות באוניברסיטה, בפקולטה לרפואת שיניים בדומה ללימודים בשנים הראשונות. הלימודים נמשכים בדרך כלל 3-4 שנים ובהם מבצעים הרופאים טיפולים מרובים אך ורק בתחום התמחותם, תחת הדרכה ופיקוח של מומחים ותיקים ובסופה של התקופה גם מבחן הסמכה עיוני + מעשי.

​

ההתמחות בכירורגית פה ולסתות היא מעט שונה. היא  מתבצעת בבית חולים, בדומה להתמחות ברפואה, כמו למשל אורתופדיה, פלסטיקה או אף-אוזן-גרון.  לא בכל בית חולים ניתן להתמחות, אלא רק בבתי חולים גדולים יחסית בהם נמצאת מחלקת כירורגיה פה ולסת ותיקה אשר קיבלה אישור והסמכה להכשיר מתמחים.

ההתמחות יחסית נדירה ומבוקשת כיוון שמתקבלים מעט רופאים להתחלת המסלול (1-2 בכל בית חולים ולא בכל שנה).

​

תקופת ההתמחות בכירורגיה היא הארוכה ביותר, ונמשכת 5 שנים. במהלכן לומד הרופא את התחום תוך כדי עבודה במחלקה. בשעות הבוקר הוא נמצא בהרצאות שונות ולאחריהן מתחיל יום העבודה במרפאה, במחלקת האשפוז או בחדר ניתוח. בשעות הערב, אחראי הרופא המתמחה על המאושפזים במחלקה, על הפונים לחדר המיון ועל מתן טיפול וייעוץ למחלקות אחרות בבית החולים. היקף העבודה הוא עמוס ונרחב אך בדרך זו נחשף הרופא המתמחה כמעט לכל מקרה, פציעה, מחלה וסיטואציה אפשרית בנושא, ובתום התקופה, אכן זכאי להיקרא ״מומחה״ בתחומו. 

​

תחומים לדוגמה אשר מטופלים על ידי כירורגי פה ולסתות:

1. פציעות ושברים בכל אזור הפנים (מהסנטר ועד המצח)

2. גידולים שפירים וממאירים בכל אזור הפה, הפנים והצוואר העליון

3. מחלות והפרעות של בלוטות הרוק

4. מחלות והפרעות של מפרק הלסת

5. עיוותים מולדים בלסתות ובפנים (כמו למשל חיך שסוע, לסתות בולטות או שקועות ובעיות גדילה שונות)

6. סיוע לתחום רפואת השיניים כגון עקירות מסובכות של שיניים כלואות, השתלות שתלים, בניית עצם חסרה ועוד

 

בעבודתו היומיומית בבית החולים, עובד כירורג פה ולסתות בצוות, כחלק ממערך ניתוחי ראש וצוואר, לרוב לצד מומחי אף-אוזן-גרון, פלסטיקאים וכירורגים נוספים לפה ולסתות. תקופת ההתמחות כוללת גם סבבי לימוד והכשרה במחלקות אחרות, כגון הרדמה כללית, טיפול נמרץ, פנימית, פתולוגיה וכירורגיה כללית

​

האם יש יתרון בטיפול אצל כירורג?

​

משרד הבריאות מתיר לרופא שיניים כללי לבצע במסגרת תפקידו מגוון פעולות בחלל הפה​, לרבות טיפולים בעלי אופי כירורגי.

היות וההכשרה ברפואת שיניים אינה כוללת לימודים או הדרכה מעשית בתחומים אלו, מתבססות ידיעותיו ויכולותו על קורסים שעבר או נסיונו היומיומי.

​

מאידך, מומחה בכירורגיית פה ולסתות מוסמך רכש בתקופת הכשרתו נסיון ומיומנות רבה בביצוע מספר רחב של פרוצדורות וניתוחים בחלל הפה והפנים, זאת, במהלך תקופה ארוכה של טיפול במאות מתרפאים.

​

יתרה מכך, בזכות נסיונו בבית החולים, לכירורג פה ולסת ההיכרות והיכולת להתמודד ולטפל בסיבוכים מורכבים שעלולים להיות כרוכים לעיתים בפעולות מסוג זה.

​

לכירורג פה ולסת רשיון מטעם משרד הבריאות לעסוק בניתוחים באזור הפה והפנים, כמו גם לטפל במטופלים חולים בעלי מצבי רקע שונים, צרכים מיוחדים, או תחת טשטוש והרדמה כללית.

​