ד״ר אמיר לביא
מנתח פה ולסתות
מכתשית יבשה
זהו למעשה השם ה"עממי" (באנגלית מכונה Dry socket) למצב רפואי המכונה בשפה המקצועית Alveolar osteitis (או "דלקת של העצם האלוואולרית").
מצב זה התפרסם למעשה כתוצאה מהיותו הסיבוך השכיח ביותר לאחר עקירות שיני בינה כלואות (אך גם שיניים רגילות).
כדי להבין את משמעות המצב, וכיצד למנוע אותו או להפחית את הסיכויים להופעתו, יש להבין תחילה את התהליך הרגיל שבו מחלים אזור של עקירה.
ביממה הראשונה, מתמלא המקום בו הייתה השן (=מכתשית) בדם. הדם הופך תוך מספר שעות לקריש דם בעזרת מנגנון הקרישה של הגוף.
קריש הדם הזה מכיל חלבונים חשובים וטסיות דם אשר מייצרות תהליך של דלקת יזומה, מתוכננת ורצויה לגוף.
כחלק מהדלקת, "מתגייסים" אל האזור תאים אשר מתחלקים ומייצרים בין היתר כלי דם חדשים, ובהמשך רקמות חיבור ועצם צעירה. תהליך זה נמשך שבועיים-שלושה ולאחריו מסתיימת למעשה אותה דלקת ראשונית והעצם שנוצרה "מתבגרת" לאט לאט עד שהיא הופכת לעצם רגילה וחזקה.
כל הסיפור עלול להשתבש, אם חלה הפרעה כלשהי ביצירה של אותו קריש דם ראשוני, או הפרעה מאוחרת יותר (בימים הראשונים) שגורמת להתפרקותו של קריש הדם או נפילתו.
היות והדימום נפסק כבר בשעות הראשונות לאחר העקירה, אם קריש הדם יתפרק או ייפול, לא יגיע דם חדש שיהפוך לקריש דם חדש והאזור בו הייתה השן, יישאר "ערום", ללא קריש שיחבוש אותו. עצם, שנותרת ערומה ולא מכוסה, היא אירוע מכאיב במיוחד.
מהם הדברים שיכולים להפריע לקריש הדם ולריפוי הראשוני החשוב?
אפקטים מכאניים, אשר מייצרים בפה לחץ שלילי (מעין וואקום) שמוציא את הקריש ממקומו. בין היתר:
-
עישון - תנועת השאיפה מסיגריה
-
שתיה בעזרת קש - תנועת היניקה של הנוזל
-
יריקה - תנועת ה"מציצה" שאוספת את הרוק לקראת הוצאתו
טמפרטורה
-
שתיה של נוזלים חמים (כמו קפה, תה, מרק) בשעות הראשונות עלולה למוסס את קריש הדם או להפריע ליצירתו.
זיהום
-
הוכח כי חיידקים מסוגים מסויימים מפרישים חומרים אשר מפרקים את קריש הדם. הדבר נפוץ במיוחד בקרב מטופלים בהם היה קיים זיהום מוקדם ברקמות החניכיים שסביב השן הנעקרת או בכאלו בעלי הגיינה אוראלית כללית ירודה בפה והזנחה דנטלית
אז אחרי שמבינים את המנגנון התקין, ואת מנגנון השיבוש, אפשר לחשוב על מה לעשות ומה לא לעשות, כדי למנוע את המצב הלא נעים.
להקפיד על הנחיות הרופא
-
לא לשתות שתיה חמה ביממה הראשונה
-
לא לעשן ביממה הראשונה
-
להימנע מיריקה, שטיפות פה מרובות, ובאופן כללי לא להתעסק עם הפה יותר מידי ביום זה
אנו כרופאים, יכולים לסייע גם כן במספר דרכים:
-
שטיפת אזור העקירה בתמיסת מים סטריליים המכילים ריכוז נמוך של מלחים על מנת לסלק שאריות מזון או רובד שנכלאו במכתשית.
-
הנחה של חומר חבישה (מכונה Alveogyl) אשר מכיל בתוכו מאלחשים מקומיים, סטרואידים ותמציות טבעיות של ציפורן
-
תפירה קפדנית של אזור הניתוח
-
לעיתים ניתן גם לבצע ניתוחון נוסף על מנת לייצר "הטריה" של הרקמה ולעודד התחלה מחודשת של תהליך הריפוי
לסיכום, למרות שמדובר במצב מאוד לא נעים ומכאיב, כדאי לזכור שלא מדובר בתופעה מסוכנת וכי במרבית המקרים, ה"זמן עושה את שלו" והגוף מתגבר על המצב בכוחות עצמו.