top of page

שתלים

ומה שביניהם

מהם שתלים ולמה צריך אותם?

לאורך חיינו השיניים שבפה נשחקות ועלולות להיפגע מסיבות שונות. לעיתים הנזק הוא כה חמור ולא מאפשר עוד את תיקון ושיקום השן. במצב זה השן תיעקר על ידי רופא. קיימים גם מצבים בהם מחלת חניכיים מביאה לנשירה ספונטנית של השן.

השיניים חשובות למראה, דיבור, אכילה ומבנה הלסת, ועל כן, מומלץ וצריך להחליף שן חסרה.

שן טבעית בנויה מכותרת - זה החלק הבהיר שרואים בחלל הפה ומשורש - חלק נסתר שנעוץ בלסת.

השתל הדנטלי הוא למעשה גליל מתכתי קטן באורך מס׳ מילימטרים שמוברג אל עצם הלסת, ומהווה נקודת עיגון.

אל השתל שבלסת, אפשר לחבר דברים רבים, כמו כתר בודד (כותרת אחת), מספר כתרים מחוברים (״גשר״) ואפילו תותבת שלמה.

כמה שתלים צריך?

לפני שמחליטים על החדרת שתלים דנטליים יש לגבש תוכנית טיפול מלאה. רופא השיניים הכללי, או מומחה לשיקום, יחליטו על מספר השתלים הדרוש על מנת לשחזר את השיניים החסרות. בשיתוף הכירורג יוחלט גם על מיקומם המדוייק ואורך השתלים הדרוש לשאת את עומסי השיניים שיורכבו בהמשך.

כמעט תמיד יופנה המטופל לביצוע הדמיית CT שתדגים את הלסת על מנת לוודא שיש מספיק גובה ורוחב עצם להכיל את השתל העתידי. במידה וההדמיות יראו כי אין נפם עצם מספק להשתלה בריאה ובטוחה, יהיה צורך בניתוחים מקדימים (או מקבילים) להשתלת עצם

מה עושים בהשתלה עצמה?

החדרת שתלים מבוצעת לרוב בהרדמה מקומית, בדומה לטיפול שיניים רגיל.

לאחר ההרדמה, החניכיים באזור השן החסרה מוזזים באופן זמני והלסת שתחתם נחשפת. אזור ההשתלה המדוייק מחושב ומזוהה על פני העצם ובמרכזו מבוצעת קדיחה בעומק מס׳ מילימטרים. באתר זה מוחדר השתל ומוברג באופן הדוק. החניכיים מוחזרים למקומם ונתפרים בחוט, לרוב מסוג נספג שמתמוסס תוך מס׳ שבועות.

ישנם גם מקרים ייחודיים בהם מבוצעת ״השתלה מיידית״, ישירות לאתר ממנו נעקרה שן זה עתה. 

השתלה נמשכת לרוב כ - 30 דקות, אך הטיפול יתארך במידה ויש צורך בשתלים נוספים, או בעיבוי העצם.

 

כיצד ארגיש לאחר הטיפול?

ההתאוששות לאחר השתלה לרוב קלה יחסית ואינה כרוכה בכאבים חזקים. לעיתים רחוקות, תיתכן גם הופעת נפיחות מועטה בפנים בצד הטיפול.

לרוב אין צורך בתקופת החלמה וניתן לשוב לתפקוד שגרתי כבר ביום שלמחרת.

כיצד יש לנהוג לאחר הטיפול?

לאחר ההשתלה יינתן הסבר וכן דף הנחיות המפרט את ההמלצות הרפואיות.

אוכל: ככלל, בשעתיים שלאחר הטיפול יש להימנע מאכילה על מנת שלא לנשוך בטעות את אזור הלשון, השפה והלחי הרדומים. 

במהלך היממה הסמוכה, יש להימנע ממזון ושתיה חמים, מעישון או שתיה בקשית, ואין לירוק כלל.

בימים שלאחר מכן ניתן לחזור בהדרגה למזון רגיל, בהתאם לתחושה האישית.

צחצוח שיניים: החל מיממה לאחר הטיפול, יש לחזור ולצחצח שיניים ולשמור על נקיון הפה. ייתכן ויהיה קושי להבריש דווקא את אזור העקירה בשל נפיחות, רגישות וכאבים ולכן - יש להרבות בשטיפות פה. לאחר כל ארוחה בוודאי,  ובין לבין - ״כל המרבה הרי זה משובח״. אין צורך במי פה יקרים או צורבים. ניתן ורצוי להסתפק במי מלח. יש לערבב בכוס מים פושרים כפית מלח שטוחה (מקסימום!) ולשטוף את הפה.

אנטיביוטיקה: במידה וקיבלת מרשם לאנטיביוטיקה, יש לזכור להקפיד על נטילה מסודרת של הטיפול לאורך כל ימי המרשם.

האם יש סיבוכים אפשריים?

רוב האנשים מחלימים מהתהליך ללא קושי או סיבוך יוצא דופן ושבים לתפקוד מלא תוך מס׳ ימים.

יחד עם זאת, קיימים גם מצבים נדירים יותר העלולים להתפתח לאחר הטיפול:

  1. דימום - זו תופעה שכיחה יחסית לאחר טיפולים ניתוחיים כלשהם. כמעט בכל המקרים הדימום ייעצר במידה ונפעיל עליו לחץ מקומי למספר דקות, למשל, נשיכה של פד גזה עבה על אזור הטיפול במשך כ-10 דק׳. במידה ולא חל שיפור יש לפנות לרופא להנחיות נוספות.

  2. שינויים בתחושה - זוהי תופעת לוואי נדירה הנובעת ממיקום השתלים בעמדה סמוכה מאוד לעצבים העוברים בלסת התחתונה. סיבים אלה אחראים על תחושה באזור השפה התחתונה והסנטר ובמידה והם מושפעים - ניתן לצפות לתחושת נימול, עקצוץ או זרמים חשמליים. חשוב ליידע את הרופא אודות הופעת סימנים אלו ובמידת הצורך יינתן טיפול מתאים נוסף.

bottom of page